מבוא להליך בירור התביעות  

הליך בירור התביעות מ עניק לקורבנות הנאצים וליורשיהם הזדמנות ראשונה לבירור תביעותיהם לגבי נכסים שהופק ד ו בבנקים שוויצריים על ידי גוף בלתי תלוי – בית הדין לבוררות ( CRT , "בית הדין לבוררות"). פרק זה מציג את בית הדין לבוררות ומתאר את תפקידו במסגרת ההסדר הגלובלי, אשר הושג בהליך ה תביעה הייצוגית בנושא נכסי קורבנות השואה שהתנהל בארה"ב. כמו כן, פרק זה מתאר את הליך בירור התביעות לגבי נכסים מופקדים.

הליך בירור התביעות וההסדר הגלובלי

הליך ב י ר ו ר התביעות נובע משלושה מסמכים חשובים: (1) הסכם הפשרה בין הצדדים ב הליך ה תביעה הייצוגית בנושא נכסי קורבנות השואה בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית, המחוז המזרחי של מדינת ניו יורק, בפני אב בית הדין השופט אדוארד ר. קורמן; (2) הצו ופסק הדין הסופיים של בית המשפט מתאריך 26 ביולי, 2000, אשר אישרו את הסכם הפשרה (כפי שתוקנו בתאריך 2 באוגוסט, 2000); וכן (3) תוכנית ההקצאה והחלוקה אותה הציע הממונה המיוחד יהודה גריבץ, אשר אושרה על ידי השופט קורמן בתאריך 22 בנובמבר, 2000 ואושררה בתאריך 26 ביולי, 2001 ע ל יד י בית המשפט לערעורים של ארה"ב ב- Second Circuit .

הסכם הפשרה קבע תשלום של 1.25 מיליארד הדולר להסדרת תביעות שהוגשו על ידי חברים בחמש קבוצות הסדר: קבוצת ההסדר בענייו נכסים מופקדים, קבוצת ההסדר בעניין נכסים שנבזזו, קבוצת ההסדר בעניין הפליטים, ושתי קבוצות ההסדר לעובדי פרך וכפיה. תוכנית ההקצאה והחלוקה מקצה עד 800 מיליון דולר, מתוך הסך הכולל של 1.25 מיליארד הדולר , ששולמו במסגרת הסכם הפשרה, למענקים ל חברי קבוצת ההסדר בענייו נכסים מופקדים . בקביעת הסכום שהוקצה, התוכנית מתבססת על תוצאות חקירה של הבנקים השוויצרים שנערכה במשך שלוש שנים על ידי "הוועדה העצמאית של אישי ציבור" (" ICEP ").

בתאריך 8 בדצמבר, 2000, מינה השופט קורמן את מר פול וולקר, יו"ר ICEP לשעבר, ומר מי יק ל ברדפילד, היועץ המשפטי של ICEP לשעבר, כממונים מיוחדים לשם ייסוד הליך בירור התביעות, ארגונו והפיקוח עליו, תוך שימוש בבית הדין לבוררות, אשר כבר היה קיים באותה עת, כערכאה לבירור התביעות. בתאריך 13 באפריל, 2004, מינה השופט קורמן את ד"ר הלן ב. יונץ, חברה לשעבר בועדת ברג'יה, כממונה מיוחדת נוספת של בית הדין לבוררות. מר וולקר לא משמש יותר כממונה מיוחד של בית הדין לבוררות בשל תפקידו בחקירת תוכנית "אוכל עבור נפט" המתבצעת על ידי האומות המאוחדות.

בית הדין לבוררות הוקם בשנת 1997 לשם בוררות תביעות ל- 5,570 חשבונות רדומים בבנקים שוויצריים שפורסמו בשנת 1997 לפני השלמת החקירה של ICEP . תהליך בוררות זה נקרא כעת בית הדין לבוררות I ( CRT-I ). CRT-I טיפל בחשבונות מן התקופה שבין השנים 1945- 1933 , אשר נ ותר ו פתוחים או רדומים. חלק מבעלי החשבונות הללו היו קורבנות רדיפות הנאצים בעוד חלקם האחר לא היו קורבנות רדיפות הנאצים. בסך הכל, CRT-I בירר יותר מ- 9,000 תביעות לחשבונות שפורסמו בשנת 1997. עבודת CRT-I בנוגע לחשבונות אלה הושלמה באביב 2001. במסגרת ההליך של CRT-I הוענקו 207 חשבונות בסכום כולל של 11,700,000 דולר לקורבנות רדיפות הנאצים וליורשיהם. סכום זה שולם מתוך כספי הפשרה.

בית הדין לבוררות פתח פרק חדש בעבודתו כאשר הוטל עליו בירור התביעות לנכסים מופקדים כחלק מהסכם הפשרה הגלובלי והוא כעת נקרא בית הדין לבוררות II ( CRT-II , במסמך זה "בית הדין לבוררות"). בהסתמך על העיקרון המנחה שעל פיו יש לברר אחת לאחת תביעות אינדיבידואליות בנוגע לנכסים שהופקדו בבנקים שוויצריים, פותחו כללים חדשים לניהול עבודת בית הדין לבוררות, המיועדים לזרז באופן משמעותי את בירור התביעות תוך שמירת מלוא היתרונות של הליך משפטי תקין. לעיין בכללים החלים על הליך בירור התביעות, כפי שתוקנו ("הכללים"), אנא הקש/י כאן. (קישורית לכללים החלים על ההליך)

כיצד מטופלות תביעות לגבי נכסים מופקדים

כל התביעות לנכסים מופקדים נבחנות על ידי צוות בינלאומי, מיומן ורב-לשוני של עורכי דין, שממוקם בציריך ובניו יורק. הם נעזרים בצוות של עוזרים משפטיים, חוקרים ואנשי מנהלה.

התובעים הונחו לשלוח את טפסי התביעה המלאים למשרד רישום התביעות בניו יורק. במשרד רישום התביעות ניתן מספר תביעה נפרד לכל תביעה והמידע המצוי בטופס הוכנס למאגר מידע. כל טופסי התביעה נסרקו למערכת מחשב.

לאחר מכן, טופסי התביעה הועברו למשרדי בית הדין לבוררות בציריך. שם נוצר תיק לכל תביעה ובו גם תביעות קודמות, מסמכים מצורפים ותכתובת עם התובע.

הכללים מעניק ים לבית הדין לבוררות סמכות חוקית לגבי תביעות לנכסים מופקדים אשר בעליהם הם קורבנות הנאצים או מי שהיוו מטרה לרדיפותיהם. על פי הסכם הפשרה, " קורב ן הנאצים או מי שהיוו ה מטרה לרדיפותיהם " הוא כל אדם אשר נרדף, או שהווה מטרה לרדיפות, בגלל שהיה, או שנחשב ליהודי, צועני, חבר בכת "עדי יהווה", הומוסקסואל, או נכה מבחינה גופנית או נפשית. בית הדין לבוררות בוחן כל תביעה על מנת לקבוע אם בעל החשבון נשוא התביעה שייך לאחת מחמש קבוצות אלה . היה ונקבע שהתביעה אינה קבילה, הודעה על כך תימסר לתובע. תובע זה יוכל לערער על ההחלטה בפני בית הדין לבוררות בכתב תוך 60 יום.

השמות המופיעים בתביעות קבילות מושווים לשמותיהם של כ- 36,000 בעלי חשבון אשר זוהו על ידי ICEP כחשבונות אשר ככל הנראה או ייתכן וה יו שייכים לקורבנות הנאצים או מי שהיוו מטרה לרדיפותיהם. לאחר מכן, תוצאות השוואה נבחנות על מנת לקבוע אם האדם המצוין בטופס התביעה כקרובו של התובע הינו אותו אדם המופיע במסמכי הבנק כבעל החשבון. הבודקים בוחנים נתונים כגון עיר מגוריו וארץ מגוריו של בעל החשבון, מקצועו, מצבו המשפחתי ושמות בני משפחתו. תובעים אשר לא זיהו את קרוב משפחתם כבעל החשבון באופן סביר יקבלו הודעה על כך ויוכלו לערער על החלטת בית הדין לבוררות על ידי הצגת ראיות חדשות לגבי קרוב משפחתם.

לאחר מכן, נבדקים החשבונות לגביהם נקבע כי היו שייכים לקרובו של התובע על מנת לקבוע אם קרוב המשפחה של התובע קיבל בעבר את הסכום שבחשבון. הכללים מפרטים את החזקות אשר בשימוש בית הדין לבוררות על מנת לקבוע האם בעל החשבון או יורשיו קיבלו את הסכום שבחשבון. אם בית הדין לבוררות מוצא שסביר שבעל החשבון או יורשיו לא קיבלו את הסכום שבחשבון, הוא מנתח את מסמכי הבנק על מנת לקבוע את סוג החשבון וערכו. סכום המענק נקבע על פי ערכו ההיסטורי של החשבון, תוך התאמה המגלמת ניכוי חיובים שהוטלו על החשבון ותוספת ריבית. אם ערכו ההיסטורי של החשבון אינו ידוע, בית הדין לבוררות מסתמך על תוצאות חקירת ICEP לגבי ערכו הממוצע של חשבון מסוג זהה או דומה בתקופה שבין השנים 1933 ו- 1945. החל מתאריך 25 באוגוסט, 2003, כל ערכי החשבון מוכפלים במקדם קבוע של 12.5 על מנת להתאים את הערך העכשווי של החשבון. לבסוף, בית הדין לבוררות קובע את אופן חלוקת הסכום שבחשבון בין התובע, לבין צדדים המיוצגים על ידו. בית המשפט בוחן ומאשר את כל ההחלטות. מענק שנקבע על ידי בית הדין לבוררות, הועבר על ידו לבית המשפט בהמלצת הממונה המיוחד ואושר על ידי בית המשפט, משולם על ידי הממונה המיוחד לתובע, מיד לאחר קבלת אישור בית המשפט. תשלום מענקים שבית המשפט אישרם יבוצע על ידי הממונה המיוחד מתוך חשבון לתשלום מענקים הממומן על ידי קרן ההסדר. לפני קבלת התשלום , תובעים נדרשים לחתום על כתב ויתור על פיו הם מוותרים על כל תביעה לחשבון המוענק ומתחייבים לחלוק את המענק עם כל יורש אחר של בעל החשבון אשר עשוי להיות זכאי לסכום שבחשבון על פי סעיף 23 לכללי בית הדין לבוררות.

עד לתאריך פברואר 2006, שולמו יותר מ- 295 מיליון דולר ליותר מ- ______ קורבנות רדיפות הנאצים או מי שהיוו מטרה לרדיפותיהם, אשר היו בעלי חשבונות בנק שוויצריים, או ליורשיהם . במסגרת ההליך של CRT-I , אשר הושלם בשנת 2001, שולמו 207 חשבונות בסכום כולל של 11,700,000 דולר ל בעלי חשבון או ליורשי בעלי חשבון, שהיו קורבנות רדיפות הנאצים או מי שהיוו מטרה לרדיפותיהם . יש לצפות שאלפי תביעות נוספות מקרב כ- 32,000 תביעות ש הוגשו בקשר לרשימה המקורית של שמות בעלי כ- 21,000 חשבונות שפורסמו בשנת 2001, יבדקו וישולמו. בנוסף, בית הדין לבוררות ממשיך לברר כ- 40,000 שאלונים ראשוניים שהוגשו לבית המשפט בשנת 1999 על ידי תובעים שעשויים להיות חברים בקבוצת ההסדר. למרות ששאלונים ראשוניים אלו אינם טופס תביעה, בית המשפט הורה בצו מיום 30 ביולי, 2001 , שניתן להתייחס אליהם כאל טופסי תביעה שהוגשו במועד.

לאור הפשרות שיוותרו כספים עודפים מתוך הסכום של 800 מיליון דולר שהוקצו לקבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים, בית המשפט ביקש בנובמבר 2003 מצדדים בעלי עניין ל הגיש הצעות לשימוש בכספים אלה שלא נתבעו . עם זאת, בהחלטתו מתאריך 19 בפברואר 2004, כפי שתוקנה בתאריך 1 ביוני, 2004, בית המשפט ציין ש אין בידי בית הדין לבוררות מידע מספיק על מנת להעריך באופן מספק את הסכום הכולל שישולם לקבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים, בין היתר בגלל השיחות שהתנהלו באותה עת עם הבנקים השוויצרים הנתבעים בנוגע לגישה של בית הדין לבוררות למסמכי בנק של החשבונות שפורסמו בשנת 2001 כמו גם למסמכי בנק של קרוב ל- 4.1 מליון חשבונות מתקופת השואה אשר לא פורסמו בשנת 2001 . בית המשפט קבע ש לקבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים יש את הזכות המשפטית הגדולה ביותר וכי על בית המשפט לוודא שהסכום שישולם לקבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים לא יחרוג מ- 800 מיליון הדולרים שהוקצו לקבוצת הסדר זו . לפיכך, על אף שבית המשפט הנחה את הממונה המיוחד לקבל ולנתח הצעות לגבי השימוש בכספים עודפים שלא נתבעו, קיבל את המלצת הממונה המיוחד מתאריך 16 באפריל, 2004, וערך דיון בהצעות ובהמלצות בתאריך 29 באפריל, 2004, הרי שבית המשפט ממתין למידע נוסף מההליך של קבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים ולא קיבל החלטה לגבי קיומם או שימושם האפשרי של כספים עודפים שלא נתבעו.

ניתן לצפות במסמכים רלוונטיים הקשורים לבקשת בית המשפט לקבל הצעות לגבי כספים עודפים שלא נתבעו, ניתוח בית המשפט של הנושאים במשפיעים על סכום כספים אלה, אם בכלל, וניתוח ההצעות על ידי הממונה המיוחד, ב- www.swissbankclaims.com :

• דו"ח הביניים של הממונה המיוחד בעניין חלוקה והמלצות להקצאה של כספים עודפים שלא נתבעו, 2 באוקטובר, 2003. (קישורית)
• צו בית המשפט מיום 17 בנובמבר, 2003, המזמין הצעות לשימוש בכספים עודפים שלא נתבעו. (קישורית)
• החלטות בית המשפט מיום 19 בפברואר, 2004 (תוקנו בתאריך 1 ביוני, 2004) בנוגע לבנקים שוויצריים וגישה למידע. (קישורית)
• החלטת בית המשפט מיום 9 במרץ, 2004, המתייחסת לחוזק המשפטי של תביעות של קבוצת ההסדר בעניין נכסים מופקדים ובוחנת צרכים יחסיים בקרב קהילות הניצולים. (קישורית)
• המלצות הממונה המיוחד להקצאת כספים עודפים אפשריים שלא נתבעו, 16 באפריל, 2004. (קישורית)

מספר נושאים שהשפיעו על יישוב התביעות של קבוצת ההסדר בעניין הנכסים המופקדים הוסדרו בהסכם בין נציגי התובעים ונציגי הבנקים השוויצרים בתאריך 10 ביוני, 2004. הצדדים חתמו על הסכם שאושרר על ידי בית המשפט המחוזי בתאריך 17 ביוני, 2004 - "המזכר השני". הסכם זה נועד לשפר את הליך בדיקת התביעות של קבוצת ההסדר בעניין הנכסים המופקדים על ידי הוספת המשרד של בית הדין לבוררות בניו יורק ופרסום שמות של כ - 2,700 בעלי חשבו ן ו - 400 שמות בעלי ייפוי כוח. הרשימה החדשה ("רשימת 2005") כוללת שמות של בעלי חשבון ובעלי ייפוי כוח בחשבון אשר זוהו בעבר במהלך חקירת ICEP של בנקים שוויצריים כחשבונות אשר ככל הנראה או ייתכן והיו שייכים לקורבנות שואה , אך טרם פורסמו . בנוסף, רשימת 2005 כ ו לל ת שמות אשר נרשמו בעבר על ידי הממשלה השוויצרית בעקבות הצו השוויצרי הפדראלי בעניין נכסיהם של קורבנות רדיפות גזעיות, דתיות ופוליטיות משנת 1962 , כמו גם שמות בעלי חשבון פולנים והונגרים שחשבונות הבנק השוויצרים שלהם מתקופת מלחמת העולם השנייה היוו חלק מהסכם בינלאומי לאחר המלחמה בין שוויץ, פולין והונגריה. רשימת 2005 כוללת גם שמות של בעלי חשבו ן ובעלי ייפוי כוח ש נמצאו במחקר הארכיוני של בית הדין לבוררות . רשימת 2005 פורסמה בתאריך 13 בינואר, 2005 . כל התביעות החדשות הקשורות ברשימת 2005 יבחנו בקפידה של ידי בית הדין לבוררות על פי השלבים שתוארו לעיל.